top of page
  • הקול שבפנים

צעיר מספר על תהליך היציאה שלו ממצב הסתגרותי

נ', צעיר בתחילת שנות העשרים לחייו אשר התמודד עם משבר נפשי קשה, מספר על התהליך שעבר בקול שבפנים:


"בהתחלה הייתי לגמרי סגור, לא הייתי מדבר עם חברים ובקושי עם ההורים. הייתי לגמרי אטום לעולם ולא רציתי לראות אף אחד, כל היום הייתי במיטה. בשלב מסוים ההורים התחילו פגישות עם רונה, ואני לא רציתי להצטרף. לאט לאט התחלתי להיפתח לרעיון, באחת הפעמים שרונה באה עברתי ליד הסלון, היא הציעה לי להצטרף ואמרתי לעצמי למה לא. אני חושב שזה היה בגלל שהרגשתי שהמשפחה מדברת גם על עצמה ולא רק עליי כבעל קושי.

כשהתחלנו להיפגש דיברנו הרבה על הפן המשפחתי, על איך אנו מתנהלים כיום כמשפחה ומה ניתן לשפר. בשלב מסוים דיברתי גם על עצמי ועל מה קרה לי, על הכניסה למשבר ולהסתגרות ועל מה גרם לכך. רוב הטיפול נגע במשפחה ודרכו גם הגיע אליי. בזכות השיח יצאתי מההתנתקות מהעולם והתחלתי לעבוד.

אני זוכר שלמרות השיחות המשפחתיות היינו מדברים גם עליי באופן אישי. השיחות האלו עזרו לי מאוד, למדתי מה אני יכול לעשות ומה אני לא יכול לעשות, להבין מה אזור הנוחות שלי ומה נכון לי לעשות. התחלתי ללמוד הנהלת חשבונות, ירדתי במשקל, עשיתי ספורט ונכנסתי לתפקוד גבוה.


התחלנו לעבוד על נושאים יותר משפחתיים כמו לבלות יחד כמשפחה, לתת מקום לבית, לבעיות, לתקשר, להיות גם עם נפרדות ולעזור להורים להיפתח. יש פגישות שחקוקות לי כמו מה ההורים עברו ואיך ההעברה הבין דורית מההורים שלהם השפיעה עליהם. היה שיח על גבולות ועל נפרדות בפן המשפחתי. למדנו איך לבלות יחד כמשפחה. הפכנו את הבילוי למסגרת עם זמן מסוים, שבה כל אחד עושה מה שהוא אוהב ואחרים מצטרפים אליו. הבילוי המשפחתי ריכך תחושות של עוינות שהיו בתוך המשפחה.


זכור לי רגע משמעותי, לאחר כמה פגישות הבנתי שבאמת יש מערכת שיכולה לעזור לי, בעיקר בזכות רונה. רונה סיפרה לי על סל שיקום, על טיפול יום, ועל מקרים בהם היא נכחה בשיקום של צעירים במצבי. בזמן הקורונה היה קשה להגיע לטיפול יום ולא קיבלו אותי, דרך רונה שהפנתה אותי לגורמים רבים הצלחתי למצוא מקום שיקבל אותי. השבוע אני ניגש לסל שיקום אחרי תקופה ארוכה של טיפול בעצמי.


מה שהייתי רוצה להעביר לאנשים אחרים, הוא שהדבר הכי חשוב, הוא הצעד הראשוני. עצם האווירה הנוחה בבית עם המשפחה, אפשרה לי להיכנס באיזשהו מקום לתוך התהליך. הצורה שבה מגיעים הביתה ופועלים גם בלעדיי, עודדה אותי לפעול בעצמי. בעיקר לאנשים במשבר, מאוד חשוב לראות את מפגשי הצוות עם ההורים. זה מראה על נכונות המשפחה לקחת אחריות ולהיות בתהליך. יש מקום להעלות קשיים, מקום זמין ונוח. לפעמים מדובר על דברים משפחתיים ולא עליי, ועדיין זה מאפשר חוויה של הליך טיפול אישי שלי. הייתי שמח שכמה יותר צעירים במשבר יכירו את האפשרות לקבל טיפול מערכתי ולצאת מהסתגרות"

Comments


bottom of page