קבוצת תמיכה ממוקדת

להורים ולבני משפחה של צעירים במשבר נפשי

כשבן משפחה צעיר עובר משבר נפשי, המשפחה כולה עוברת משבר.
הקבוצה כוללת 5 מפגשים, שבמסגרתם תמיכה מקצועית ומתן כלים משמעותיים,
להורדת רמות הסטרס בבית,
לשיפור התקשורת במשפחה,
ולהורות מחוזקת תומכת ואפקטיבית יותר.

המפגשים יתקיימו בתל אביב בשעות הערב.
כל מפגש באורך שעתיים.
מפגש ראשון ללא התחייבות

מפגש ראשון: 9.1.19

אל תישארו לבד

לקבלת פרטים נוספים על הקבוצה

התהליך בקבוצה יעזור לכם

  • לשמור על קור רוח ולהתבונן בסיטואציה המשברית

  • להתעמק בדינמיקה שבין קוגניציה-רגש-רוחניות-ותפקוד

  • ללמוד על עצמכם ולהתחבר לנקודות הכאב של ילדכם הצעיר

  • לזהות דפוסי חשיבה אוטומטיים ולפעול באופן יצירתי

  • להבין היטב את יחסי הגומלין בין אדם-עיסוק-וסביבה
    ולענות על הצרכים של ילדכם הצעיר

  • למצוא נקודת איזון בין חמלה ואהבה לקרקוע וגבולות

  • להתמודד עם אתגרים בהורות ובחיים
    ולהוות דוגמא אישית לניהול עצמי וליחסים בינאישיים

  • להכיר את תרגול המיינדפולנס
    ואת השפעתו רבת העוצמה על המוח ועל הנפש

מידע על גופי הידע ושיטות ההתערבות

מודל אדם-עיסוק-סביבה לצעירים במשבר נפשי

המודל מהווה נדבך מרכזי בריפוי בעיסוק, ולפיו התאמה מחודשת ומדויקת בין האדם, העיסוקים והסביבות בהן הוא פועל, יכולה לסייע בהורדת סטרס, ביצירת סדר ואיזון, ובהגדלת ההשתתפות בתחומי החיים.

 

המודל מאפשר לנתח ולהבין את התפקוד על פי יחסי הגומלין שבין המרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים והרוחניים, הפעילויות ותחומי החיים – התארגנות, ניהול עצמי, יחסים בינאישיים, לימודים ועבודה – והסביבה המשפחתית, החברתית והתרבותית. המודל מאפשר לזהות גורמים מעכבים ומקדמים בשגרת החיים ולשפר לאורך זמן את התפקוד ותחושת הרווחה.

 

מודל אפר"ת

ראשי תיבות של אירוע-פרשנות-רגש-תגובה. מטרת המודל היא לאפשר זיהוי של דפוסי חשיבה אוטומטיים (או מחשבות אוטומטיות) ולחולל בהם שינוי.

 

דפוסי חשיבה אוטומטיים

שינוי דפוסי חשיבה הוא חלק מתהליך קוגניטיבי מוכוון מטרה. התהליך מבוסס על הרעיון שניתן ליצור שינוי באמצעות העלאה למודעות של מחשבות אוטומטיות, יומיומיות, הנובעות מחוויות עבר, תפיסת עולם, ערכים ואמונות. המחשבות האלו עלולות לפתח תחושות של בדידות, ניכור, פחד, תסכול וכעס. על פי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, הרגש שלנו מושפע מהמחשבות שלנו. זיהוי המחשבות האוטומטיות, הכרה בהן ושיתוף בתהליך הקבוצתי, יכול להוביל לשינוי דפוסי החשיבה תוך כדי שינוי טבעי ברגשות ובהתנהגות.

 

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית החלה להתפתח בשנות ה-70 בעבודותיהם של

Ellis, Beck ,Bandura ,Kanfer ,Lazarus ,Maichenbaum ואחרים כגישת טיפול בהפרעות פסיכוסוציאליות.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מדגישה את הקשר בין חשיבה לבין התנהגות ומציעה שימוש באסטרטגיות שונות כמו זיהוי מחשבות אוטומטיות וויסות עצמי. הגישה מתמקדת בפיתוח כישורי התמודדות ושליטה עצמית, קבלת החלטות ופתרון בעיות.

פיסת מידע מעניינת: תוצאות מחקר שפורסמו בדצמבר 2015 ב-The British Medical Journal הראו שהיעילות של נוגדי דיכאון מהדור השני (המילה האחרונה בטיפול התרופתי בדיכאון מג'ורי) היתה שוות-ערך בכל המדדים ליעילות של תרפיות קוגניטיביות-התנהגותיות.

 

מה ניתן ללמוד מכך?

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מבוססת על תקשורת בין המטפל למטופל, תהליכי חשיבה ושימוש באסטרטגיות לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. פעולות חשיבה, דיבור, תרגול וחזרה הן בעלות השפעה ממשית על המתרחש במוח מבחינה ביוכימית, ולא פחות ממשיות מהשפעתם של כדורים שונים, אותות חשמליים ומוליכים עצביים במוח.

 

מודל דיאלוג פתוח

המודל התפתח בפינלנד בשנות ה-80. בבסיסו מיועד לאנשים שחווים פסיכוזה אך בארץ נעשו ניסיונות לשלב אותו עם נוער בסיכון. בקול שבפנים אנו מאמינים כי ערכי המודל אוניברסליים, ויכולים להוות בסיס לשיפור התקשורת המשפחתית.

ב"דיאלוג פתוח" הקושי הנפשי נתפס כבעיה שעולה מהמרחב הבין־אישי, כלומר – כזה הנוצר בשל חוסר תקשורת עם הסביבה הקרובה או תקשורת לקויה. המודל מבוסס על דיאלוג רב-משתתפים ושואף לבנות מחדש קשרים ולחזקם.

המודל דוגל בגישה ישירה, שקופה, בגובה העיניים, במרחב בו אפשר לדבר על הכל, מתוך הבנה שמצבים נפשיים שונים מאפשרים ביטוי עמוק של חוויות אישיות משמעותית. למאמר בנושא

 

מיינדפולנס 

פרקטיקה המבוססת על מדיטציה ממקור בודהיסטי. הגדרה מקובלת ניתנה על ידי פרופסור ג'ון קבט-זין שפיתח את התוכנית להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס (MBSR): "הפנייה מכוונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו, ובאופן לא שיפוטי".

מחקרים מראים כי לאימון מיינדפולנס על בסיס קבוע השפעה על התפקוד ועל המבנה המוחי. נכון ל2016, קיימים למעלה מ3,000 מחקרים התומכים בכך שפיתוח שיטתי של מיינדפולנס מסייע להפחתה של מתח, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, ובמקרים מסוימים גם דיכאון. אימון של 45 דק' ביום במשך מספר שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת הכלה של מצבים קשים.

אימון מיינדפולנס מפתח את היכולת לשאת כאב, תסכול וכיו"ב, כפי שהם בהווה, מתוך העיקרון של קבלת חוויות אישיות ומציאות כפי שהן ברגע נתון. בבסיס עומדים הרעיון הבודהיסטי לפיו שלוה מושגת באמצעות שחרור מחשיבה קיצונית, ורעיון הזן, לפיו חופש יכול להיות מושג דרך חוסר היקשרות לחוויה. האימון מאפשר להפחית את העיסוק המנטלי בעבר ובעתיד, וכן בצורות שונות של שיפוטיות, ומאפשר לפתח מודעות קשובה לכאן ועכשיו, גישה פתוחה וסקרנית ותחושת חיוניות.

אוריה מויאל, מנחה הקבוצה, מרפא בעיסוק בתחום בריאות הנפש

לאוריה ניסיון בליווי צעירים ומשפחות במצבים משבריים, והוא המנהל המקצועי של הקול שבפנים - שירות תמיכה ביתי למשפחות של צעירים במשבר נפשי. לאוריה ניסיון בשיקום קהילתי, הדרכה קלינית של סטודנטים, הנחיית קבוצות במסגרת סל שיקום ובאופן פרטי. מביא הקשבה עמוקה, שיחה כנה בגובה העיניים וכלים פרקטיים לקידום תקשורת ותפקוד. כל המפגשים בקבוצה יועברו על-ידו, למעט המפגש האחרון שיועבר על ידי מנחת מיינדפולנס בעלת ניסיון רב.

אנחנו כאן בשבילכם

:המפגשים יכללו מגוון גופי ידע ושיטות התערבות

 
 
 
 
 
 

© 2020 by Voiceover

הקול שבפנים - תמיכה למשפחות של צעירים במשבר נפשי

תל אביב / חיפה / רמת גן / גבעתיים / חולון / ראשון לציון / הרצליה / נתניה / רמת השרון / כפר סבא / פתח תקווה / רעננה / מודיעין / עמק יזרעאל / טבעון / פרדס חנה / קריות

  • הקול שבפנים