מחשבה על מודעות חוץ-עצמית

כשאדם בקרבתנו חווה חוויה מסוימת, למשל מסמיק, נוירוני המראה (Mirror Neurons) שלנו עוברים שפעול (עירור חשמלי). תאי העצב הללו, שהתגלו בשנות ה-70, הם למעשה תת-קבוצה של הנוירונים שהיו פועלים במקרה שבו אנחנו היינו אלה שמסמיקים.

אם צפיתם בסצנה קולנועית שבה נורה כדור לחזה של אחת הדמויות והרגשתם לרגע כאב דוקר, או אם בזמן האחרון הייתם עדים לסיטואציה מביכה של חבר והרגשתם את המבוכה שלו מתפשטת בכם, אלה הנוירונים שמספקים את ההסבר המדעי לתופעה. אפשר לקרוא להם נוירוני אמפתיה. הם מקושרים ליכולת שלנו להזדהות עם אנשים אחרים. לחוות, במידה מסוימת, את מה שהם חווים.

עם התקדמות המחקרים התגלתה קבוצה נוספת של נוירונים - נוירונים מעכבים - שעוברים שפעול במקביל לנוירוני המראה. התפקיד שלהם הוא למנוע מאיתנו לחוות באופן מוחשי מדי את מה שמישהו אחר עושה או מרגיש. כלומר יש במערכת העצבית שלנו איזון בין נוירוני המראה, שמאפשרים לנו להתחבר לאחרים דרך עצמנו, לבין הנוירונים המעכבים, שממתנים את סף ההזדהות ומזכירים שזה לא באמת קורה לנו.

ו"ס ראמאצ'נדרן הוא נוירולוג בעל שם עולמי. הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטה של קליפורניה, סאן דייגו (UCSD). התובנות שלו קוראות תיגר על עולם הנוירולוגיה ההתנהגותית ועל התפיסה המערבית בכלל. ראמאצ'נדרן טוען שאילו היינו מזריקים חומר מאלחש לנוירונים המעכבים, היינו מסוגלים לחוות את חוויותיהם של אחרים באופן מלא יותר. לכן, הוא מסביר, הנפרדות בין אדם לאדם, שאנחנו מקבלים כמובנת מאליה, היא למראית עין, מפני שאנחנו מחוברים זה לזה ברשתות של נוירונים, בזרמים חשמליים ואותות בלתי נראים; התחושות והחוויות שלנו לא רק דומות באופן סמלי או רגשי אלא משותפות באופן עצבי וממשי.

בעשורים האחרונים אנחנו שומעים כל הזמן על המושג "מודעות עצמית". הרבה אנרגיות, ואולי יותר מדי, מכוונות לשם. נדמה לי שעיסוק במודעות עצמית – ברמת הסלפי או אפילו ברמה הפסיכולוגית – חוטא לעיקר במקרים מסוימים.

העיסוק של אנשים בעצמם נובע לא פעם משאיפה עמוקה ורחבה יותר – להיות מסוגלים להתחבר לאחרים באופן טוב יותר. אולי כדאי, לצד העיסוק במודעות עצמית, להתחיל לחשוב על מושג אחר: "מודעות חוץ-עצמית". יש לנו מערכת שלמה של נוירונים שנועדה לאפשר לנו את זה. הם נקראים נוירוני מראה או נוירוני אמפתיה, והם מאפשרים לנו – ולא באופן מטפורי – לפרוץ את הגבולות שלנו. אולי דווקא מכאן, מההשתקפות של אחרים בעצמנו, יכולה להתהוות מודעות חדשה, מדויקת ומשמחת יותר.