באיזה אופן ישפיע המיינדפולנס על עולם בריאות הנפש?

שיחה עם עודד ארבל, שהקים את מרפאת המיינדפולנס במרכז בריאות הנפש באר שבע.

מיינדפולנס, ובעברית מודעות קשובה או קשיבות, מתואר כ"הפניה מכוונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו, ובאופן לא שיפוטי", וגם כ"ראייה עמוקה, חודרת וחסרת קונספציות אל תוך טבע התודעה והעולם". מחקרים רבים תומכים בכך שתרגול שיטתי מסייע להפחתה של סטרס, דיכאון, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, הפרעות קשב וריכוז והפרעות פסיכוטיות. תרגול של 45 דקות ביום במשך כמה שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת ההכלה של מצבים קשים.

בבסיסו של המיינדפולנס מונחים יסודות בודהיסטיים שהתפתחו לפני יותר מ-2,500 שנה, בהם שלווה המושגת באמצעות שחרור מחשיבה קיצונית וחופש המושג דרך חוסר היקשרות לחוויות, למשל מחשבות נוירוטיות והשתוקקויות בלתי נלאות לעצמי משופר.

עיקר עניינה של דרך הבודהה הוא בשחרור מסבל, והחיבור לעולם בריאות הנפש הוא טבעי. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של הטמעת פרקטיקות טיפוליות המבוססות על תרגול מיינדפולנס כטיפול בקשיים נפשיים, בין השאר על רקע אכזבה מהטיפולים המסורתיים והתרופתיים ומגישות פסיכואנליטיות. מחקר שנעשה במרפאת המיינדפולנס שבמרכז בריאות הנפש בבאר שבע הראה שהשתתפות בסדנת קשיבות שכללה שמונה מפגשים בני שעתיים, הביאה לירידה בביקורתיות ולעלייה בחמלה שהמשתתפים חשו והפגינו כלפי עצמם.

למרות המחקרים הרבים התומכים והפופולריות בציבור, הדרכים שבהן המיינדפולנס יתעצב וייטמע בתחום בריאות הנפש מעוררות שאלות מעניינות. האם ישמש ככלי נקודתי וטכניקה ספציפית (תרגולים קצרים של כמה דקות), או שמא האופק הרוחני הטרנספורמטיבי שהוא טומן בחובו – באמצעות תרגול מעמיק על בסיס יומי – יביא אותו לקדמת הבמה התרפויטית?

המציאות הקדחתנית של חיינו תומכת באפשרות הראשונה, הזמינה, המיידית והיעילה במידת מה, בעוד שהאפשרות השנייה דורשת השקעת זמן לא מבוטל, התמסרות ונחישות אל מול קשיים שעולים בתרגול, אך היא גם עשויה להיות אפקטיבית בהרבה ומשנת חיים, כפי שמתרגלים ותיקים מעידים.

כדי להעמיק בעניין פניתי לד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר אינטגרטיבי ופסיכותרפיסט, שהקים לפני עשר שנים את מרפאת המיינדפולנס החדשנית במרכז לבריאות הנפש באר שבע ומנהל אותה מאז. המרפאה פתוחה למטופלים, לאנשי טיפול ולציבור הרחב כאחד. ד"ר ארבל אף מכשיר קב"נים בצה"ל בתחום המיינדפולנס, ומתאר חוויה שונה מאוד מימיו כקצין קרבי, שבה הוא יושב על הרצפה עם קצינים, מודט ומדבר איתם על זיקות גומלין (interconnectedness) וחמלה.

אחד האתגרים של פיתוח קשיבות אצל מטופלים עם קשיים נפשיים קשור לכך שהתרגול דורש משאבים פנימיים, מוטיבציה, כוח רצון והתמדה, לא בדיוק דברים שמאפיינים את מי שחווה משבר נפשי שכולל דיכאון, חרדה או פסיכוזה. איך אפשר להתמודד עם האתגר הזה?

"מושג מרכזי בחשיבה הבודהיסטית נקרא 'אופאיה' - שימוש מיומן באמצעים, כלומר יכולתו וכישרונו של הבודהה בזמנו ושל המורים ההולכים בדרכו היום למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לרפא ולהועיל. ברוח זו, העבודה המרכזית שלנו היא עבודה של הנגשה ותרגום.

"כמו מורים מערביים רבים וקלינאים, אנחנו (במרפאת המיינדפולנס בבאר שבע, א"מ) משקיעים מאמץ למצוא דרכים להביא את העיקר ולרתום אנשים, גם במצבים קשים, לתרגול ולפתיחת פתח להבנות, לדרכי חשיבה ולאורחות חיים חדשים.

"אנחנו משתמשים בכלים מבוססי רשת, שולחים הודעות טקסט, מסבירים בשפה המתאימה לאוכלוסייה שעובדים איתה, ובעיקר בוחרים מתוך אוקיינוס החוכמה הבודהיסטית התערבויות המתאימות לסוג המצוקה שאנו מתמודדים איתה".

הפרעות נפשיות מתפרצות לרוב בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה (24-16). האם התרגול בתקופה המורכבת והקונפליקטואלית הזאת אפשרי וישים?

"לא רק שהוא אפשרי וישים, אלא שזו תקופה חשובה ובעלת פוטנציאל מיוחד לטרנספורמציה עמוקה. זה זמן בחייו של אדם שהדעות בו פחות מקובעות וההרגלים חרותים עמוק פחות בתודעה. זה חלון הזדמנויות להכניס תרגול של מדיטציה וראייה רחבה יותר של העולם, ואני בעצמי התחלתי בגיל הזה. בנוער יש עדיין מידה בריאה וטובה של סקרנות ותודעת מתחיל, ודווקא בתקופה כל כך סוערת ותגובתית רגשית נפלא להכניס תרגול שעיקרו מתינות, סובלנות לתסכול והכלה".

התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער, אחרי תאונות דרכים. האם תרגול בתקופה הזאת יכול למנוע התפתחות של דיכאונות ומצבי קיצון, שלעתים מסכנים חיים?

"התערבויות מבוססות מיינדפולנס הוכחו במחקר כיעילות במניעת משברים אובדניים והתמודדות עמם ובמצבים דיכאוניים. אצל אלו המתמודדים עם מצוקה נפשית משמעותית, הן מאפשרות שורה של שינויים עדינים הקשורים בוויסות הרגשי, בפיתוח יכולת הכלה, בהתבוננות ועוד".

מרפאת המיינדפולנס בבאר שבע מספקת שירותים גם לבני נוער ולצעירים, ויכולה אולי לשמש מקרה בוחן להתפתחות שדה המיינדפולנס בתחום בריאות הנפש. איך אתה רואה את זה?

"המרפאה שלנו במרכז לבריאות הנפש באר שבע היא פרויקט חלוצי בקנה מידה עולמי: מרכז מיינדפולנס שפועל בלבו של בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, מסורתי, המעניק טיפולים למטופלים מאושפזים, מבוגרים ונוער, למטופלי חוץ, לאוכלוסייה נורמטיבית מהאזור שמתמודדת עם סטרס ולאנשי צוות. אנחנו מפעילים גם בית ספר להכשרת מטפלים בטיפול מבוסס מיינדפולנס.

"בשבילי מדובר בנווה מדבר ובפלא - משרד הבריאות הישראלי הוא בעליו החוקיים של 100 כריות מדיטציה. עם זאת, יש עוד המון מקום לגדילה. אנחנו צוות קטן של שני מטפלים, ד"ר קרן ריינר נוי ואני, ועוד שורה של מתנדבים, שנותנים שירות לכ-150 איש בשבוע. ההתפתחות עשויה להיות בהיבט של טיפולים פרטניים מבוססי מיינדפולנס, התערבויות לצוותים למניעה ולטיפול בשחיקה והנגשה של השיטה ללב לבו של המערך האשפוזי, הוא המחלקות הסגורות".

למיינדפולנס ספקטרום יישומי רחב, מכלי נקודתי וטכניקה ספציפית ועד לאורח חיים עם אופק רוחני, טרנספורמטיבי ומעמיק. מהי גישתכם המקצועית?

"הבודהה עצמו, כמו כל מי שאני מכיר כמעט, ממטופלים ועד מחפשים רוחניים, הגיע לישיבה על הכרית ולתרגול מתוך תחושה של מצוקה ומתוך כך העמיק ונפתח לאופק רוחני רחב יותר. מניסיוני, רבים חשים שהקורסים שלנו הם פתיחה של דלת למרחב רוחני עמוק, ואנחנו משתדלים מאוד ללמד מיינדפולנס באופן מעמיק ולא אינסטרומנטלי מתוך חיבור לרעיונות ולפילוסופיה העומדת מאחורי השיטה. באופן הזה אנחנו לא מצמצמים את השדה אלא מציעים מסגרות להעמקה וללמידה מעבר לקורסים הבסיסיים שמתמקדים בטכניקה. אני לא מתלהב משימוש שעושה הפשטת יתר ומנותק משדה אתי של חמלה ושל חוכמה, ולטעמי חשוב שיהיה חלק מהארוחה המזינה שמיינדפולנס יכול להציע".

אתה מתחבר לביקורת שלפיה המיינדפולנס עובר רדוקציה מערבית, במובן שהוא משמש כלי תועלתני לשמירה על פרודוקטיביות של אינדיבידואלים בשוק העבודה?

"בפירוש אפשר לראות מגמה כזאת, התואמת את רוח התקופה. הכמיהה להשיג משהו אינסטנט משתלבת במה שאני קורא לו 'מה-יוצא-לי-מזה מיינד', שהוא בדיוק המיינד המנוגד לתרגול המדיטטיבי. יש שמתנגדים לשימוש ציני של מעסיקים במיינדפולנס ככלי להגברת יצירתיות ויעילות, אלא שבעיני האינטרס של המעסיק לגיטימי, וזו עשויה להיות ברכה גדולה לחייו האישיים של מי שיושב ומתרגל על חשבון שעות העבודה. אני מקווה שיש שם גם מורים טובים, שיידעו לכוון את האימון למקום נקי".