כשבריאות הנפש ואפליקציות נפגשות בעמק הסיליקון

טום אינסל הוא חוקר מוח ופסיכיאטר; בשנים 2002-2015 עמד בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית – גוף המחקר הגדול ביותר בתחום. המהפכה התודעתית שעבר באופן שבו הוא תופס את עולם בריאות הנפש ופועל בו מספרת על תהליך של שינוי היסטורי, שהולך ומתרחש גם בישראל.

טום אינסל הפך מפסיכיאטר שדבק במודל הביולוגי – שלפיו הפרעת נפש היא פועל יוצא של מאזן ביוכימי משובש במוח – לפסיכיאטר שמאמץ תפיסה אקולוגית, שלפיה לקשרים חברתיים השפעה מהותית על המצב הנפשי; מחסור מתמשך בהם עלול להוביל להתפרצות של משבר נפשי; אך בהינתן זיהוי מוקדם, תמיכה משפחתית וחברתית ומינון נמוך יותר של כדורים פסיכיאטריים, אפשר להתמודד היטב עם המשבר. מחוקר מוח שעורך ניסויים על מכרסמים ומשליך מהם על נפש האדם, הפך ליזם נלהב בעמק הסיליקון ולנשיא הסטרט-אפ MindStrong, שמטרתו לנטר את המצב הנפשי באמצעות סמארטפונים, לזהות משברים נפשיים בשלביהם המוקדמים ולספק טיפול מניעתי.

אי שם בשנת 2010 התחיל אינסל לשחרר הצהרות מפתיעות על כך שהפסיכיאטריה והמכון שהוא עומד בראשו נכשלים באופן מתמשך ולא עומדים במשימתם: לספק מענה טיפולי אפקטיבי למתמודדים עם קשיים נפשיים. הוא התייחס, בכתב ובנאומים ציבוריים, למגוון נושאים והעלה טענות לא מובנות מאליהן בהתחשב בתפקידו: תעשיית התרופות נכשלת בפיתוח תרופות חדשות ואפקטיביות לדיכאון, הפרעות ביפולריות וסכיזופרניה; בין הענף האקדמי של הממסד הפסיכיאטרי לחברות התרופות מתקיימים קשרים הדוקים מדי; המכון הלאומי השקיע מיליארדי דולרים במהלך כהונתו ופיתח בחוסר התאמה צורם מיעוט של מענים טיפוליים. אלה הם ציטוטים של אינסל עצמו.

הוא כתב בלוג על הכישלון של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM, לספק בסיס תיאורטי פרודוקטיבי למחקר, והוביל לכך שהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית זנח אותו. ההחלטה הזאת זעזעה את הממסד הפסיכיאטרי. אבל אינסל לא התרגש. הוא עמד על כך שבזמן שפיתוחים רפואיים ב-50 שנים האחרונות של המאה ה-20 הביאו לירידה במקרי מוות בעקבות לוקמיה בילדות, מחלות לב ואיידס (ב-50% או יותר), הפרקטיקה הפסיכיאטרית שמקדם ה-DSM לא הובילה לירידה בשיעור ההתאבדויות או במוגבלויות תפקוד בשל דיכאון או סכיזופרניה.

אינסל, באמצע שנות ה-60 לחייו, עזב את המכון הלאומי לבריאות הנפש שכולל כ-3,000 חוקרים ממומנים כדי לקדם את הפרקטיקה שבה הוא מאמין כיום, שמבוססת על השינוי התפיסתי שעבר ועל האמצעים הטכנולוגיים המתפתחים. לדבריו, בכל רגע נתון, אחד משבעה אנשים (מתוך 7.5 מיליארד שחיים בעולם) מתמודד עם קושי נפשי. "אנחנו לא הולכים להגיע לכל האנשים האלה באמצעות העסקת עוד פסיכיאטרים", הוא אומר. "אבל אולי נוכל להגיע אליהם באמצעות סמארטפונים".

סמארטפון, לשיטתו של אינסל – ושל עוד חברות וצוותי מחקר שפועלים בעמק הסיליקון בכיוונים דומים – יכול לעקוב אחרי התנהגויות יומיומיות שמשקפות מצב נפשי. כשאנשים מתחילים לשקוע בדיכאון, למשל, ההתנהגות שלהם יכולה להשתנות בכמה אופנים שיכולים להיות מנוטרים על ידי פונקציות מובנות בסמארטפון: מיקרופונים, מדי תאוצה, יחידות GPS ומקלדות.

אלה הן כמה דוגמאות לשינויים אפשריים בהתנהגות, מסביר אינסל, במצב של דיכאון: אנשים מדברים עם פחות אנשים, או עושים זאת באופן איטי יותר ועם אוצר מילים מצומצם יותר; הם ממעטים לחזור לשיחות, הודעות, מיילים והתכתבויות בפייסבוק וטוויטר; הם עשויים להרים את הסמארטפון באופן איטי מהרגיל, לבלות פחות זמן במקומות ציבוריים ויותר זמן בבית. אדם שנמצא במצב פסיכוטי, למשל, עשוי לשנות את האופן שבו הוא מתבטא מילולית, מבחינת תחביר וקצב הדיבור.

מכיוון שהזיהוי ייעשה בשלב מוקדם, אומר אינסל, המענה הטיפולי יכלול מינונים תרופתיים נמוכים יותר. "ככל שההתערבות מוקדמת יותר", הוא אומר, "התוצאות טובות יותר". כלומר במקום לזהות ולטפל – לחזות ולמנוע.

כדי להבין מה הולכת להיות הפרקטיקה של MindStrong, אינסל מציע להסתכל על שתי חברות שכבר פועלות בתחום. חברת 7Cups (שבה הבת שלו עובדת) מספקת ייעוץ ותמיכה מבוססי-התכתבות עבור אנשים עם חרדה ודיכאון. האפליקציה שלה מציעה תמיכת עמיתים בזמן אמת של אנשים שמתמודדים עם מצבים דומים, וגם אפשרות לפנות לקואצ'רים, מטפלי בריאות נפש מוסמכים, יועצים ופסיכולוגים. מנכ"ל 7Cups, גלן מוריארטי, מספר שהאוכלוסייה שלהם צעירה בעיקרה: 90% מתחת לגיל 35.

החדשנות במודל הזה, מסביר אינסל, היא בכך שהוא מספק מענה לאנשים שלא בהכרח רוצים לדבר עם מטפלים. הם רוצים לעזור אחד לשני עם סמארטפון ואפליקציה.

חברה נוספת שפועלת בתחום היא Prime – ראשי תיבות של: Personalized Real-time Intervention for Motivation Enhancement. ובתרגום חופשי לעברית: התערבות אישית בזמן אמת להגברת המוטיבציה. Prime פותחה בהשראת מחקר שהצביע על כך שקשרים חברתיים ותמיכת עמיתים מביאים לשיפור המצב הנפשי בהתמודדות עם דיכאון וסכיזופרניה. האפליקציה פותחה לאנשים בגילאי 14-30 שאובחנו בסכיזופרניה.

האפליקציה מספקת רשת תמיכה של עמיתים – במקרה הזה של אנשים שעברו אפיזודות פסיכוטיות – וגישה מיידית למטפלים שיכולים לעזור בעת הצורך. כיום, לפחות חמישה מטפלים זמינים וכ-50 משתמשים פעילים באפליקציה, בכל רגע נתון. רובם עושים שימוש על בסיס יומי. מפידבק שלהם עולה כי עצם האפשרות להיות בקשר עם משתמשים אחרים, נורמטיביים ומתפקדים, שגם מתמודדים עם סכיזופרניה, מספקת להם הטבה משמעותית. Prime יכולה לבצע על בסיס איסוף נתונים זיהוי של שלבים מוקדמים בהידרדרות המצב הנפשי.

בהתייחס לסוגיית הפרטיות, אינסל אומר שהאפליקציה תאסוף מידע רק על בסיס אישור משתמשים, ושהמידע יהיה מוצפן באבטחה גבוהה. נוסף על זה, המידע שייאסף יהיה בעיקרו ברמת מטא-דאטה, לצורך איסוף סטטיסטיקות, זיהוי מאפיינים ומגמות, ולא יכלול למשל תכנים של שיחות ספציפיות.

בימיו הצעירים כחוקר מוח בלתי נלאה, אינסל ערך ניסויים על נברנים. הנחת העבודה הבסיסית שלו היתה שמאחורי המצב הנפשי עומד מכניזם ביולוגי שניתן לתמרן באפקטיביות עלי ידי התערבות ביוכימית. כיום זנח את התפיסה הזאת ואימץ את העיקרון שלפיו קשרים חברתיים משפיעים באופן עמוק על המצב הנפשי. על כך הוא מפרגן לעבודתה של דניאל שלוסר, פסיכולוגית קלינית ומפתחת אפליקציית Prime. "היא הצליחה לשכנע אותי שאנשים שמתמודדים עם מצבים פסיכוטיים משתוקקים לקשרים חברתיים", אמר. "זאת היתה קריאת התעוררות גדולה עבורי".